Bava Metzia 137

Kapitel 137

א אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר
1 oder [für den anderen] die Hälfte am Verluste und zwei Drittel am Gewinne.
ב אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ואמר לי דלמא רב עיליש טובל עמו בציר הוה ואמר רב נחמן הלכה כר' יהודה אמר ליה לאו הלכתא איתמר אלא שיטה איתמר
2 R. Kahana sagte: Ich trug dies R. Zebid aus Nehardea͑ vor, und dieser sprach zu mir: Vielleicht tauchte R. I͑liš bei ihm etwas in Tunke ein; R. Naḥman sagte nämlich, die Halakha sei wie R. Jehuda. Er erwiderte ihm: Es wurde nicht gelehrt, daß die Halakha so sei, sondern daß sie allevon derselben Ansicht ausgehen.
ג הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי למה ליה למיחשב ולמימר הלכה הלכה לימא הלכה כר' יהודה דמיקל מכולהו
3 Dies ist auch einleuchtend, denn wenn dem nicht so wäre, so brauchte er ja nicht bei jedem besonders die Halakha zu nennen, er sollte doch sagen, die Halakha sei wie R. Jehuda, der von allen der erleichterndste ist.
ד אמר רב מותר שליש בשכרך הרי זה מותר ושמואל אמר לא מצא מותר שליש ילך לביתו ריקן אלא אמר שמואל קוצץ לו דינר
4 Rabh sagte: [Sagt jemand:] der Überschuß über ein Drittelgehöre dir als Lohn, so ist dies erlaubt. Šemuél entgegnete: Wenn aber kein Überschuß über ein Drittel vorhanden ist, soll er leer nach Hause gehen!? Vielmehr, sagte Šemuél, muß er ihm einen Denar zusichern. –
ה וסבר רב אין קוצצין לו דינר והאמר רב ריש עגלא לפטומא מאי לאו דאמר ליה מותר שליש בשכרך
5 Ist Rabh denn der Ansicht, er brauche ihm keinen Denar zuzusichern, Rabh sagte ja, der Kopf des Kalbes gehöre dem Züchter; doch wohl, auch wenn er zu ihm gesagt hat: der Überschuß über ein Drittel gehöre dir als Lohn!? –
ו לא דקאמר ליה אי מותר שליש אי ריש עגלא לפטומא איבעית אימא כי קאמר רב מותר שליש בשכרך מותר כגון דאית ליה בהמה לדידיה דאמרי אינשי גביל לתורא גביל לתורי
6 Nein, wenn er zu ihm gesagt hat: entweder der Überschuß über ein Drittel oder der Kopf des Kalbes. Wenn du aber willst, sage ich: die Lehre Rabhs, es sei erlaubt, wenn er sagt: der Überschuß über ein Drittel gehöre dir als Lohn, bezieht sich auf den Fall, wenn erebenfalls Vieh hat, denn die Leute pflegen zu sagen: rühre [Futter] ein für das Rind, rühre [Futter] ein für die Rinder.
ז ר' אלעזר מהגרוניא זבין בהמה ויהיב ליה לאריסיה מפטים ליה ויהיב ליה רישא באגריה ויהיב פלגא רווחא אמרה ליה דביתהו אי משתתפת בהדיה יהיב לך נמי אליתא אזל זבין בהדיה פליג ליה מאליתא א"ל תא נפלגיה לרישא א"ל השתא כמעיקרא נמי לא
7 R. Elea͑zar aus Hagron ja kaufte einst ein Vieh und gab es seinem Teilpächter zur Mast; er gab ihm dann den Kopf als Lohn und die Hälfte am Gewinne. Da sprach seine Frau zu ihm: Wenn da dich [mit Geld] beteiligen würdest, würde er dir auch den Fettschwanz geben. Hierauf ging er und kaufte eines mit ihm zusammen. Als hierauf jener mit ihm den Fettschwanz und mit ihm auch den Kopf teilen wollte, sprach er zu ihm: Jetzt soll ich nicht einmal das erhalten, was ich früher bekam!?
ח א"ל עד האידנא זוזי דידי הוו אי לא הוה יהיבנא לך טפי פורתא מיחזי כרבית השתא שותפי אנן מאי קאמרת טרחנא טפי פורתא אמרי אינשי סתם אריסא למרי ארעא קמשעבד נפשיה לאתויי ליה רעיא
8 Jener erwiderte: Bis jetzt war es mein Geld, und wenn ich dir nicht etwas mehr gegeben hätte, würde es den Anschein des Wuchers gehabt haben, jetzt aber sind wir Gemeinschafter; wenn du aber einwendest, du hast etwas mehr Mühe gehabt, so pflegen die Leute zu sagen: der Teilpächter verpflichtet sich dem Grundbesitzer, für Weide zu sorgen.
ט תנו רבנן השם בהמה לחבירו עד מתי חייב לטפל בה סומכוס אומר באתונות שמונה עשר חדש בגודרות כ"ד חדש ואם בא לחלוק בתוך זמנו חברו מעכב עליו אבל אינו דומה טיפולה של שנה זו לטיפולה של שנה אחרת
9 Die Rabbanan lehrten: Wie lange muß, wer Vieh zur Züchtung übernimmt, sich mit diesem befassen? Symmachos sagt, mit Eselinnen achtzehn Monate, mit Kleinvieh vierundzwanzig Monate; wenn einer innerhalb dieser Frist teilen will, so kann der andere es ablehnen. Aber die Mühewaltung des ersten Jahres gleicht nicht der Mühewaltung des anderen Jahres. –
י (אבל מאי קאמר) אלא לפי שאינו דומה טיפולה של שנה זו לטיפולה של שנה אחרת
10 Was heißt ‘aber’? – Vielmehr: weil die Mühewaltung des ersten Jahres nicht der Mühewaltung des anderen Jahresgleicht.
יא תניא אידך השם בהמה לחבירו עד מתי חייב לטפל בולדות בדקה ל' יום ובגסה נ' יום רבי יוסי אומר בדקה ג' חדשים מפני שטיפולה מרובה מאי טיפולה מרובה מפני ששיניה דקות מכאן ואילך נוטל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חבירו
11 Ein Anderes lehrt: Wie lange muß, wer ein Vieh zur Züchtung übernimmt, sich mit den Jungen befassen? Mit Kleinvieh dreißig Tage, mit Großvieh fünfzig Tage; R. Jose sagt, mit Kleinvieh drei Monate, weil bei diesem die Mühewaltung größer ist. – Wieso ist die Mühewaltung größer? – Weil es zarte Zähne hat. Von da ab erhält er seine Hälfteund die Hälfte von der Hälftedes anderen.
יב רב מנשיא בר גדא שקל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חבירו אתא לקמיה דאביי א"ל מאן פלג לך ועוד מקום שנהגו לגדל הוא ותנן מקום שנהגו לגדל יגדילו
12 R. Menasja b. Gada nahm einst seine Hälfte und die Hälfte der Hälfte des anderen. Als er darauf vor Abajje. kam, sprach dieser zu ihm: Wer hat dir geteilt? Ferner ist es ja eine Ortschaft, wo es üblich ist, [die Jungen] großzuziehen, und wir haben gelernt, in Orten, wo es üblich ist, sie großzuziehen, müsse er sie großziehen.
יג הנהו תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי אזיל חד מנייהו פליג זוזי בלא דעתיה דחבריה אתו לקמיה דרב פפא א"ל מאי נפקא מינה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו
13 Einst unternahmen zwei Samaritaner ein Geschäft und darauf ging der eine und teilte das Geld ohne Wissen seines Gemeinschafters. Als sie hierauf vor R. Papa kamen, sprach dieser: Was ist denn dabei? R. Naḥman sagte, Geldgelte als geteilt.
יד לשנה זבון חמרא בהדי הדדי קם אידך פליג ליה בלא דעתיה דחבריה אתו לקמיה דרב פפא א"ל מאן פלג לך א"ל קא חזינא דבתר דידי קא אתי מר א"ר פפא
14 Im folgenden Jahre kauften sie zusammen Wein und der andere teilte ohne Wissen seines Gemeinschafters. Als sie hierauf vor R. Papa kamen, sprach dieser: Wer teiltedir? Jener erwiderte: Ich sehe, daß der Meister für ihneintritt! R. Papa entgegnete:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel